ה"פ 5341/06

תקציר

התיק סובב סביב הסכם פשרה בו היו מעורבים מספר גורמים, בהם אריה שפלטר, שהוציא נגדו פסק דין זר בסכום כסף משמעותי. בעוד ערעור על פסק הדין נגד שפלטר תלוי ועומד, הושג הסכם פשרה, במסגרתו הסכימו צדדים אחרים לשלם למשיבים 112,500 דולר בתמורה לדחיית כל התביעות נגדם. עם זאת, ערעורו של שפלטר התקבל, והביא לביטול פסק הדין נגדו. העותרים, שהיו צדדים להסכם הפשרה, ביקשו אז להכריז על הסדר הפשרה כבטל בשל שינוי הנסיבות. עם זאת, בית המשפט דחה את התביעה. בית המשפט קבע כי אף שהסכם הפשרה נקשר בתחילה להליך אישור העיקול נגד שפלטר, הוא כלל גם מרכיבים חיוניים נוספים, כגון דחיית תביעות אישיות נגד העותרים והתחשבות בהשלכות ההליכים המשפטיים המקבילים של שפלר בארה"ב. הימנעותם של הצדדים מלהתנות את הסדר הפשרה במפורש בתוצאות ערעורו של שפלטר, יחד עם לוח הזמנים המואץ של ההסכם, הצביעו על כך שאין בכוונתם שהוא יהיה מותנה בתוצאת הערעור. זאת ועוד, ביטול הסכם הפשרה ייטיב עם העותרים באופן בלתי הוגן, ויאפשר להם לשמור על היתרונות שנצברו תוך התנערות מהתחייבויותיהם. לפיכך, הדגיש בית המשפט את סופיות הפשרה ודחה את התביעה, תוך שהוא מדגיש את הצדק שבקיום הסכם הפשרה למרות שינוי הנסיבות. העותרים חויבו לשלם לכל משיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין.