ת"א 1646/04

תקציר

במאי 2004 הוגשו שתי תביעות נפרדות נגד גדיש קרנות פיצויים בע"מ ובנק הפועלים בע"מ, שאוחדו מאוחר יותר. בתביעות נטען כי הנתבעים גבו עמלות מופרזות בגין שירותיהם כמנהלי קופות גמל, תוך ניצול מצוקתם, בורותם וחוסר ניסיונם של הלקוחות, בניגוד למספר חוקים בנקאיים. התובעים ביקשו לקבל בחזרה את האגרות שנגבו שלא כדין. התביעות הוגשו כתובענות ייצוגיות בשם מי שהיה חבר בקופות הגמל בעת הגשת הבקשה או שהיה חבר בשבע השנים שקדמו לכך. הנתבעים השיבו כי שכר הטרחה סביר וגלוי, וכי אין ניגוד עניינים. לאחר משא ומתן הגיעו הצדדים לפשרה, שכללה את אישור התביעות כתובענות ייצוגיות והגדירה את הפיצוי שישולם לתובעים. סך הפיצויים הסתכם בכ-80 מיליון שקל, המורכב מ-20 מיליון שקל במזומן והפחתות עתידיות בעמלות המוערכות בכ-60 מיליון שקל. התשלום במזומן כלל 12 מיליון שקל שיחולקו בין חברי קופות הגמל ו-8 מיליון שקל כגמול לתובעים המייצגים ובאי כוחם. היועץ המשפטי לממשלה התנגד לאישור הסדר הפשרה, בטענה כי ההטבות לחברי הקבוצה אינן מספקות, וכי הגמול לתובעים ולבאי כוחם מופרז. התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה התבססה בעיקרה על ספקולציות ולא התייחסה לגופן של טענות ההגנה. בית המשפט עודד הסדרים ושקל את כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות עמדת היועץ המשפטי לממשלה. היא מצאה כי הסדר הפשרה היה סביר, ראוי והוגן, והביא בחשבון את חוסר הוודאות של ההתדיינות ואת האינטרסים של חברי הקבוצה. כמו כן, ההסדר נתמך בחוות דעת כלכלית שהעריכה את ההטבות העתידיות ב-60 מיליון שקל, עליה לא ערער היועץ המשפטי לממשלה. בית המשפט התייחס גם לסוגיית שכר טרחת עורכי הדין, שהיווה 10% מסך סכום הפשרה, ומצא אותם מתאימים בנסיבות העניין. בסופו של דבר אישר בית המשפט את הסכם הפשרה, בכפוף לתיקונים מסוימים הנוגעים לחבות הנאמן וחובות הדיווח שלו. התשלום החד-פעמי היה אמור להיות מוגדל בריבית ובהצמדה מאוגוסט 2005 ועד למועד התשלום בפועל. הסכם הפשרה, כולל התיקונים, היה אמור להיות מוגש לבית המשפט והודעה לציבור הייתה אמורה להתפרסם בדבר אישור הסדר הפשרה. הצדדים היו אמורים להציע נוסח להודעה זו, שלאחריה יחליט בית המשפט על אופן הפרסום. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 20.11.2006.