רע"א 8453/20

תקציר

פסק הדין במקרה זה הוא כי בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם בפשיטת רגל תידחה. השופט מצטט תקדים לפיו בתי משפט לערעורים אינם צריכים להתערב בדרך כלל בהחלטות המתקבלות בבית המשפט לפשיטת רגל בשל מומחיותו ומעורבותו הישירה של האחרון בתיק. במקרה זה, ניתנו למבקש ארכות רבות לסילוק חובותיו בקשר לדירת מגוריו, אך הוא לא עשה כן. טענות המבקש בדבר חובות לרשות המסים ולנושים אחרים אינן מצדיקות עיכוב נוסף של הליכי המימוש, המתארכים כבר שמונה שנים. השופט מציין כי המבקש לא הציג חלופות פיננסיות בנות קיימא או הצעות קונקרטיות לפירעון חובותיו, ואין הצדקה משפטית לעכב עוד את הליכי היישום. יתר על כן, מימוש דירת המגורים עולה בקנה אחד עם הסכם פשרה בין המבקש לבין הבנק, המזכה אותו בהחזר מלוא החוב אם המבקש יגיע לחדלות פירעון בתנאי הפשרה. בנוסף, טענת המבקשים כי בנם יפרע את החוב של רשות המסים אם יהיה תקף מפחיתה מהטענה כי חוב זה פוגע ביכולתם להגיע להסדר עם הבנק. משכך, בקשת רשות הערעור נדחית, ולמבקש ניתנת ארכה סופית עד ליום 28.2.2021 להסדרת חובו מול הבנק. אם הזדמנות זו לא תנוצל, יוסר הצו הזמני, וכונסי הנכסים שימונה על ידי בית המשפט קמא יוכלו להמשיך במימוש דירת המגורים החל מיום 1.3.2021.