ע"פ 3142/23

תקציר

ערעור הוגש על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה שלא לפסול עצמו מלדון בתיק של העלמת מס לכאורה. המערערת לא קיימה מספר החלטות של בית המשפט ועיכבה את ההליכים. בערעור נטען כי התנהלות הערכאה הנמוכה בשני דיונים מעידה על היעדר משוא פנים וביקשה לפסול שופט. בערעור נטען כי בית המשפט לא רשם אמירות פוגעניות של השופט וכי השופט התערב במספר עדי התביעה. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, ולא מצא נסיבות המקימות חשש ממשי למשוא פנים. בית המשפט קבע כי ביקורתו של המערער על התנהלות בית המשפט אינה מוצדקת, ומאמצי בית המשפט לקדם את ההליכים ראויים נוכח התמהמהויותיו של המערער. גם החלטת השופט לזמן עדים נחשבה להחלטה פרוצדורלית לגיטימית. מאחר שהמערער לא הוכיח חשש ממשי למשוא פנים, נדחה הערעור, והחלטת הערכאה הנמוכה יותר עמדה בעינה.