ת"א 4103/02

תקציר

בתאונת דרכים קטלנית, שהתרחשה בשנת 2001 בשטחי A, קיפח ג'סאן יוסף מוסא עזיזה את חייו. הקורבנות, אשתו ובתו - אזרחים ישראלים - הגישו תביעה נגד הנהג הפלסטיני והקרן הפלסטינית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (קרנית פלסטינית) בשנת 2002. בהמשך הם תבעו גם את חברת הביטוח הפניקס הישראלית, בטענה שהרכב הפוגע מבוטח על ידם. עם זאת, פיניקס הכחישה את הטענות וציינה כי לוחית הרישוי ככל הנראה מזויפת. כתוצאה מכך, בשנת 2004 תיקנו התובעים את תביעתם וצירפו את הקרן הפלסטינית כנתבעת. התביעה נגד הפניקס נמחקה. בית המשפט קבע כי קרנית הפלסטינית אחראית לפיצוי התובעים וכי יש לדון בתיק ברשות הפלסטינית. התובעים ערערו על החלטה זו לבית המשפט העליון, אשר הצליח חלקית, וכתוצאה מכך התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי להכריע בסוגיות של התיישנות וסכומי נזק. שופט בית המשפט המחוזי קבע כי תביעתם של התובעים אינה חסומה על פי הדין החל, שכן הם הגישו את תביעתם בתוך פרק הזמן הנדרש. בנוסף, קבעה השופטת כי התובעים, תלויים במנוח, זכאים לפיצוי בגין אובדן מזונות ואובדן שירותי אב-בעל. סך הפיצויים שנפסקו לתובעים על ידי קרנית הפלסטינית עמד על כ-1.1 מיליון ₪, כאשר מחצית מסכום זה הוקפא עד שהתובעים ימצו את זכויותיהם מול המוסד לביטוח לאומי. כמו כן חויב הנתבע לשאת בהוצאות המשפט של התובעים, בסך 171,637 ₪.