ת"פ 41921-11-23

תקציר

הכרעת הדין דנה בעקרון המידתיות בענישה, תוך התחשבות בערכים החברתיים הנפגעים ממעשיו של הנאשם, בפוטנציאל הפגיעה בעבירות ובמדיניות הענישה החקיקתית. השופט מציין את מצבו הנפשי המורכב של הנאשם, אך מדגיש את הנזק הנפשי והרכושי הלא זניח שנגרם. בהתייחס לפסיקה קודמת, השופט קובע את טווח הענישה ההולם, ומעדיף עבודות שירות על פני מאסר בפועל. עם זאת, מכיוון שהנאשם אינו כשיר מבחינה רפואית לעבודות שירות, השופט בוחר במקום זאת בעונש מאסר על תנאי. השופט מתאר את נסיבות חייו הייחודיות של הנאשם, לרבות בעיות בריאותיות, היעדר דפוסים פליליים וחרטה כנה. העבירה הראשונה שלה, בשילוב עם היעדר תיקים חדשים במהלך תקופת המשפט, מצביעים על כך שאין צורך במעצר. במקום זאת, נגזרו על הנאשם 22 ימי מאסר בפועל (מותאם לתקופת המאסר), מאסר על תנאי, קנס ופיצוי משמעותי למתלוננים. השופט מדגיש בהחלטה זו את אפקט ההרתעה ואת תכליות הענישה. מוזכרת גם הזכות לערער על פסק הדין.