ע"פ 24314-09-23

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור על גזר דינו וגזר דינו של המערער שהורשע באלימות במשפחה, איומים ותקיפת אשתו ההרה. המערער טען כי יש לפטור אותו מאחריות פלילית מחמת אי שפיות, אך בית המשפט דחה טענה זו והסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי לא איבד את יכולתו לשלוט במעשיו ולהבין את פסולותיהם. חוות הדעת הפסיכיאטרית של ההגנה לא הספיקה כדי להוכיח את חוסר השליטה של המערער, ואילו חוות הדעת של הפסיכיאטר של המדינה, יחד עם ראיות נוספות, הראו כי המערער תכנן וארגן את העבירות, דבר המצביע על יכולתו לשלוט במעשיו. בית המשפט דחה גם את טענות המערער להקלה בעונש בשל השיהוי בהליכים וקרבתו לסייג אי השפיות, וקבע כי בית משפט קמא התחשב די הצורך בגורמים אלה. בית המשפט הדגיש את האופי המזעזע של מעשיו של המערער, הראוי לעונש חמור, וציין כי העונש שהטיל בית משפט קמא – שהיה בקצה הנמוך ביותר של הספקטרום – כבר היה מקל דיו. גזר הדין וגזר הדין קוימו, והמערער חויב להתחיל לרצות את עונשו.