בש"פ 7948/20

תקציר

המבקשים, שנעצרו בחשד לעבירות כלכליות ורכושם נתפס על ידי המשיב, ביקשו לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין התפיסה הזמנית של חפציהם, תוך התמקדות ספציפית בטלפון הנייד שלהם. הטלפון נתפס בינואר 2019 אך לא הוחזר למבקשים עד מאי 2020, לאחר שנפרץ. המבקשים טענו כי המשיב שיקר בנוגע למועד הפריצה לטלפון בדיונים בנוגע להארכת צווי התפיסה וביקש לקיים דיון לבירור העניין. בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי קבעו שניהם כי ההליך אינו מתאים לבירור טענות המבקשים, שכן הטלפון כבר הוחזר. המבקשים ערערו על החלטה זו, בטענה כי היא מעוררת שאלות משפטיות בעלות חשיבות מהותית בדבר זכותו של המשיב לשקר בבית המשפט ויכולתו של בית המשפט לבקר אותם. עם זאת, שופט בית המשפט העליון דחה את בקשתם למתן רשות ערעור, וציין כי מהחלטות הערכאות הנמוכות יותר לא משתמע כי למשיב יש זכות לשקר או כי בתי המשפט אינם יכולים לבקר אותם. עוד הדגישה השופטת כי החזרת הטלפון מייתרת את טענות המבקשים וכי הפורום המתאים לטענות אלה נמצא במקום אחר. כתוצאה מכך, נדחתה בקשת רשות הערעור.