ה"פ 22969-03-16

תקציר

פסק הדין מורה למשיב לפצות את המבקש בגין הפקעת החזקה במקרקעין כמתחייב מפקודת הקרקעות. מטרת הפיצוי היא להעמיד את המבקש באותו מצב כלכלי בו היה מצוי אלמלא הופקעה אדמתו. פיצוי זה, שישולם תוך 30 יום, מסתכם בסך 277,684 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כנדרש בחוק החל מיום 07/04/2018 ועד למועד התשלום המלא. המשיב יהיה אחראי גם לכיסוי הוצאותיו המשפטיות של המבקש, בסך 5,000 ₪, ושכר טרחת עורך דין בסך 49,140 ₪. סכומים אלה יצברו גם הפרשי ריבית והצמדה מהמועד הנוכחי ועד לפירעונם המלא. השופט פסק לטובת פרשנותו של המבקש לסעיף 13 לפקודת המקרקעין, הקובע כי המבקש זכאי לפיצוי בגין דמי חכירה אבודים. השופט קיבל את חוות דעתו של המומחה, שמינה בית המשפט, שהציע שיעור היוון של 6% לקרקע, כך שלכל אחת מהשנים 2017, 2018 ו-2019 ייפסק פיצוי של 45,950 שקל. השופטת לא מצאה הצדקה בדרישת המבקש לפיצוי בדמות קרקע חלופית ותחת זאת אישרה את נוהגו של המשיב למתן פיצוי כספי כאמור בפקודת הקרקעות. החלטה זו התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים ומהווה את סיומה של מחלוקת ארוכת שנים בנושא הפקעת קרקעות, כאשר השופט הביע תקווה כי המשיב יפעל בהקדם לסיום העניין.