ת"פ 36912-06-14

תקציר

הנאשמים, נאשם מס' 1 ונאשם מס' 2, הואשמו במספר עבירות: חטיפה לשם סחיטה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, סחיטה באיומים וסחיטה בכוח, שבוצעו במשותף על ידי שני הנאשמים; ובנוסף, נאשם מס' 1 הואשם בהשמדת ראיות. כתב האישום הוגש בעקבות אירוע שהתרחש ב-7 ביוני 2014, בו היו מעורבים הנאשמים והמתלונן, עלי שעבי. הרקע לאירוע היה חשד של נאשם 1 ואביו כי המתלונן היה מעורב בגניבת הכבשים שלהם בשנת 2013. בליל האירוע פגש נאשם 2 את המתלוננת והציע לה לצאת לסיור במקום עבודתה של האחרונה. זמן קצר לאחר מכן הגיע למקום נאשם מס' 1 והאשים את המתלונן בגניבת הכבשים. מחשש לשלומו, ניסה המתלונן להימלט אך נרדף על ידי נאשם מס' 1, אשר בסופו של דבר עקף אותו, חסם את דרכו ושבר את חלונות רכבו. לאחר מכן הכניסו הנאשמים את המתלונן בכוח לרכב והסיעו אותו לביתו של אביו של נאשם 1, ג'מאל. במהלך הנסיעה ובביתו של ג'מאל, תקפו הנאשמים את המתלונן, איימו עליו וחקרו אותו בנוגע לגניבת הכבשים. חולצתו של המתלונן, המוכתמת בדם מהתקיפה, הוחלפה, ובהמשך השמיד נאשם 1 את חולצתו המקורית. במהלך המשפט, הודעותיה של המתלוננת במשטרה, עדויותיהם של שני סוהרים ורישומי הטלפון תמכו בגרסת התביעה. גרסאות הנאשמים לאירועים היו סותרות וחסרות אמינות. בית המשפט מצא כי הנאשמים יזמו פגישה עם המתלונן לצורך חקירתו וכי נאשם 1 שבר את חלונות רכבו של המתלונן וכפה עליו להיכנס לרכב בניגוד לרצונו. לאחר מכן הובילו את המתלונן לביתו של ג'מאל, שם איימו עליו ותקפו אותו. בית המשפט הרשיע את שני הנאשמים בחטיפה לשם סחיטה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, סחיטה באיומים וסחיטה בכוח כמבצעים משותפים. בנוסף, הורשע נאשם 1 בהשמדת ראיות בגין שריפת חולצתה המגואלת בדם של המתלוננת. הראיות שהציגה התביעה היו משכנעות, בעוד עדויות הנאשמים היו לא עקביות ולא הגיוניות. בית המשפט העדיף אפוא את גרסת התביעה לאירועים.