בע"מ 4778/17

תקציר

פסק הדין הנדון נסוב סביב פרשנותו של סעיף 5 לחוק, ובפרט בדבר החובה לתת מתנה והזכויות וההגבלות הסובבות אותה. סעיף זה קובע כי הבטחה להעניק דבר מה בעתיד טעונה מסמך בכתב והנותן יכול לחזור בו מהבטחתו כל עוד המקבל לא שינה את מצבו בהתאם למתנה, אלא אם כן הנותן ויתר על זכות זו בכתב. נקודת המחלוקת העיקרית היא האם ייפוי כוח בלתי חוזר שניתן על ידי הנותן מהווה ויתור בכתב על זכותו לחזור בו מהמתנה. פסק הדין מסכם את הפסיקות והדעות השונות בעניין זה ממקרים קודמים, תוך נטייה לעמדה כי ייפוי כוח בלתי חוזר מצביע בדרך כלל על כוונה לוותר על זכות ההסתלקות, אך ניתן להפריך זאת באמצעות ראיות אחרות. יצוין כי הדעה השלטת בפסיקה ובספרות תומכת בכך. פסק הדין מתייחס גם לטענה כי בית המשפט התעלם מהמשטר החוזי ומעקרון תום הלב, וטוען כי זכותו של הנותן לחזור בו ממתנה בטרם הושלמה היא מוחלטת, למעט במקרים מוגדרים, ועמידה על זכות זו אינה סותרת את תום הלב. סיכומו של דבר, הבקשה בפני בית המשפט נדחית, שכן פסק דינו של בית המשפט המחוזי תואם את הפסיקה המבוססת, והנימוקים שהוצגו למתן רשות ערעור אינם נתמכים.