ע"ע 363/07

תקציר

במקרה הנדון, העובדת פוטרה שלא כדין בעיקר בשל הריונה, עובדה שלא גילתה בראיון העבודה. בפסק הדין נקבע כי פיטורי עובדת על רקע הריון מהווים אפליה ומנוגדים לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בית הדין הדגיש כי הריון אינו מהווה בדרך כלל גורם רלוונטי לתעסוקה אלא אם כן הוא נוגע ישירות לדרישות התפקיד, מה שלא היה המקרה כאן. בית המשפט קבע כי החברה לא סיפקה ראיות לכך שביצועיה היו נמוכים לפני שנודע לה על הריונה, וכי לא היה תיעוד לאי שביעות רצון מעבודתה לפני פיטורים. למרות טענות החברה, בית הדין מצא קשר סיבתי ברור בין הפיטורים לבין ההיריון, וציין כי החברה לא העניקה לעובדת הזדמנות לטעון את טענותיה טרם פיטורים. בית המשפט הורה לחברה לשלם לעובד 30,000 ₪ בגין נזקים לא ממוניים, בנוסף ל-20,000 ₪ שכבר פסק בית המשפט המחוזי בגין פיצויים ממוניים. החלטה זו מדגישה את אי החוקיות של הכללת הריון כגורם בהחלטות תעסוקה ומדגישה את הצורך של מעסיקים לדבוק בפרקטיקות לא מפלות, תוך שמירה על זכותה של העובדת לפרטיות, אלא אם כן דרישת עבודה ספציפית מחייבת גילוי. עוד קבע בית המשפט כי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה חל על המקרה, שכן החברה העסיקה מספיק אנשים במסגרת הזמן שנקבעה, וקבע כי החברה תשלם גם עבור הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של העובד.