עש"א 41302-11-10

תקציר

הערעור מתייחס למחלוקת על הסבת שטח משרדים ליחידת דיור בבית משותף. הדיירים חתמו על הסכמי מכר לרכישת יחידותיהם בבניין שכללו סעיפים שונים הנוגעים לשימוש בשטחי המשרדים. חלק מההסכמים אפשרו למשיב, שהיה הקבלן, להשתמש בשטח כמשרד או למכור אותו לצד שלישי למגורים, בעוד שאחרים הגבילו את השימוש בו לקבלן בלבד. המשיב טען כי ההסכמים מקנים לו זכות להסב את המשרד ליחידת דיור, ואילו המערערים התנגדו לכך בטענה כי המשיב כבר מימש את זכויותיו על פי הסכמי הרכישה וכי על המשיב לבקש את הסכמתם לכל שינוי נוסף. השופטת הסכימה עם המערערים וציינה כי המשיבה לא השיגה את האישורים הנדרשים לשינויים ולא פעלה בתום לב בניסוח החוזים. זאת ועוד, מימוש זכות הבנייה כבר התרחש בסמוך להקמת הבניין, והצדדים לא הסכימו על שינויים מהותיים בעתיד. לפיכך פסק השופט לטובת המערערים, בקובעו כי למשיב אין זכות להסב את יחידת המשרדים ליחידת מגורים ללא הסכמת השוכרים והורה למשיב לשלם למערערים שכר טרחת עורך דין, וכן להשיב להם את הוצאות המשפט. השופט י' כהן הוסיף הערה המדגישה כי אם המשיב מעוניין למקסם את טובתו ממשאבי הבית המשותף, עליו לנהל משא ומתן עם המערערים ולקבל את הסכמתם, שכן המשאבים שייכים במשותף לשני הצדדים.