עע"מ 9237/12

תקציר

במקרה ערעור זה, בית המשפט לעניינים מנהליים במרכז לוד פסק תחילה לטובת המשיבה ופסק לה שכר טרחה ושכר טרחה משמעותיים, לאחר שהגישה בקשה לתביעה ייצוגית נגד עיריית מודיעין מכבים רעות. הפרשה עסקה בחישוב לא חוקי לכאורה של ריבית פיגורים באמצעות ריבית דריבית על חובות הארנונה על ידי העירייה. למרות שהעירייה חדלה לגבות חיובים אלה והתביעה הייצוגית לא אושרה, החליט בית המשפט לפצות את המשיבה ובא כוחה על מאמציהם ועל התועלת הציבורית שתביעתם אפשרה. עם זאת, ערכאת הערעור מצאה את הפסיקות הראשוניות מופרזות בהתבסס על שיטת האחוזים המשמשת בדרך כלל לחישוב שכר טרחה בתובענות ייצוגיות, מה שמצביע על כך ששכר הטרחה צריך להתייחס לסכום שבמחלוקת. אם נשקלה תביעת המשיב בסך 252,000 ₪, או תביעת העירייה בסך 90,000 ₪, הרי ששכר הטרחה שנפסק בסך 125,000 ₪ היה גבוה באופן לא פרופורציונלי. סכום זה חרג באופן דרסטי מהאחוזים המקובלים, למרות שמדובר בתביעה בהיקף כספי קטן יותר מאשר תביעות ייצוגיות טיפוסיות, שלעתים קרובות מניבות פסיקות גבוהות יותר. ערכאת הערעור היססה להתערב בפסיקות מסוג זה, אך מצאה כי הצורך בהתאמה הוא בלתי נמנע בשל חריגה זו. בהתאם לכך, היא שינתה את הסכום, הפחיתה את שכר המשיב ל-15,000 ₪ ואת שכר טרחת באי כוחם ל-60,000 ₪, וקבעה כי סכומים אלה ישקפו בצורה הוגנת יותר את נסיבות המקרה. עוד הורה בית המשפט כי כל סכום עודף שכבר שולם יוחזר לעירייה. לא הוטלו הוצאות נוספות בגין הליך ערעור זה.