ת"א 1020/01

תקציר

התובע, מוסד צדקה, הגיש תביעה נגד הנתבע לפיצויים בגין הפקעת שתי חלקות קרקע בתל אביב, שהתובע טען לבעלותן. השאלות המשפטיות העיקריות להכרעה היו: (1) האם הנתבע התרשל כלפי התובע בכך שלא יידע אותו על ההפקעה; ואם כן, (2) כיצד יש לחשב את הפיצוי שישולם לתובע. בית המשפט מצא כי הנתבע היה מודע לקיומו ולזכויותיו של התובע בנכס, אך לא נקט אמצעים סבירים כדי ליידע אותו על ההפקעה. לפיכך, הנתבע נמצא רשלן והתובע זכאי לפיצוי. באשר לחישוב הפיצויים, קבע בית המשפט כי מאחר שמטרת הפיצוי הנזיקי היא להשיב את המצב למצב שקדם לעוולה, על התובע להוכיח מה היה קורה אילו קיבל הודעה על ההפקעה במועד. אם התובע יכול היה להוכיח כי היה רוכש קרקע חלופית, הפיצוי אמור לאפשר לו לרכוש קרקע דומה לקרקע המופקעת בעת שנודע לו על ההפקעה. עם זאת, מאחר שהתובע לא המציא הוכחה כזו, קבע בית המשפט כי יש לפצות אותו בגין ירידת ערך הכסף בתקופה שבין פרסום כוונת ההפקעה לבין המועד שנודע לו עליה. הפיצוי יחושב לפי מדד המחירים לצרכן, כאשר הריבית משקפת את חוסר יכולתו של התובע לעשות שימוש חלופי בכסף, בהתאם לחוק ריבית והצמדה, התשכ"א-1961. בית המשפט דן ודחה גם טענות משפטיות אחרות שהועלו על ידי שני הצדדים וקבע כי לא ניתן לייחס רשלנות תורמת לתובע. לבסוף, קבע בית המשפט כי יש לחשב את הפיצוי המגיע לתובע על בסיס שווי הקרקע בעת הודעת ההפקעה, צמוד למדד ובתוספת ריבית. התיק נקבע לדיון קדם משפט כדי לדון בשווי הנכס בשנת 1961.