סע"ש 54878-01-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, במסגרת סע"ש 54878-01-25, מיום 28 בנובמבר 2025, בנוגע לבקשת התובע לזימון עדים: **רקע עובדתי ותמצית המחלוקת:** התביעה עוסקת בסך של 914,157 ₪ בגין זכויות התובע בתקופת העסקתו וסיומה, ובכלל זה שאלת תחולתו של צו ההרחבה בענף המלונאות. התובע טוען כי הועסק כשף ראשי וסייע בניהול מטבח הנתבעת 1 בתל אביב, אך לפני כן הועסק בסניפים שונים של הנתבעת 2 בעולם. לטענתו, הנתבעות העסיקו אותו במשותף, ובעקבות מלחמת 'חרבות ברזל' הוא נדרש לעבוד בסניף אמסטרדם. הנתבעות טוענות כי הנתבעת 2 היא חברת אחזקות ללא עובדים, והתובע הועסק אך ורק על ידי הנתבעת 1 בתל אביב, ובעבר על ידי חברות אמריקאיות שאינן קשורות לנתבעות מלבד היותן מפעילות אותו מותג. **בקשת התובע וטענות הנתבעות:** התובע ביקש לזמן 14 עדים, אשר לטענתו רלוונטיים להוכחת טענותיו, לרבות אימות תכתובות, נוהלי עבודה, והמעבר בין חברות. הנתבעות התנגדו לרוב הבקשות, בטענה כי חלק מהעדים אינם רלוונטיים, חלקם מעידים על עניינים חופפים, וכי הזימון אינו מידתי להיקף המחלוקת. הן טענו כי עדותם של גב' אבישר (מנהלת משאבי אנוש בנתבעת 1) ומר אנטואטורס (מנהל אופרציה) מספיקה לבירור המחלוקות. הנתבעות אף העלו טענה חלופית, לפיה עדות של עדים שאינם מתגוררים בישראל תתקיים באמצעות היוועדות חזותית, בכפוף להפקדת ערובה. **המסגרת הנורמטיבית:** בית הדין התבסס על מספר עקרונות משפטיים מרכזיים: 1. **סעיף 1(א) לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971:** קובע כי "מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת לעניין". 2. **סעיף 1(ב) לפקודת הראיות:** מעניק לבית המשפט שיקול דעת לסרב להוציא הזמנה אם "אין בה צורך" או אם נתבקשה "למטרה שאיננה גילוי האמת". 3. **תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט -2018:** מחייבת את בית המשפט לאזן בין האינטרס של בעלי הדין לבין האינטרס הציבורי, הכולל דיון מהיר ויעיל, חיסכון במשאבים ומניעת שימוש לרעה בהליך. 4. **פסיקה מחייבת (רע"א 9055/07, בר"ע (ארצי) 14804-03-13, בר"ע (ארצי) 36792-03-22, דב"ע (ארצי) 3-122):** הדגישה את חופש הערכאה הדיונית באישורים ובסירוב לזימון עדים, את החובה לאזן בין זכויות דיוניות לאינטרס ציבורי, ואת הסמכות להגביל את מספר העדים גם אם עדותם רלוונטית, אם אינה מקדמת את חקר האמת או אם קיימות עדויות מספיקות. **החלטת בית הדין ונימוקיה:** בית הדין החליט לקבל את הבקשה **בחלקה**, תוך מתן הנחיות מדויקות לגבי העדים שניתן יהיה לזמן. ההחלטה התבססה על השיקולים הבאים: 1. **הצורך באימות מסמכים:** בית הדין דחה את הטענה שיש לזמן כל עד ששלח או קיבל הודעה, לשם אימות מסמכים. נקבע כי הנתבעות אינן חולקות על עצם שליחת המסמכים, ובמידה והן חולקות על תוכנם, מדובר באמירות בעל פה מאוחרות כנגד מסמך כתוב, מה שיכול לפעול לחובתן (עניין גלזר). 2. **מיקוד המחלוקת:** בית הדין הדגיש כי מיקוד התביעה הוא בקשר בין הנתבעות, סיבת המעבר לישראל, ונסיבות סיום ההעסקה ותנאי השכר. 3. **יעילות ההליך וחיסכון בזמן שיפוטי:** בית הדין הדגיש את הצורך באיזון בין רצון התובע להציג את מלוא ראיותיו לבין ניהול הליך יעיל וסביר, במיוחד כאשר מדובר בעדים מחו"ל. 4. **הגבלת מספר העדים:** בית הדין יישם את העיקרון לפיו ניתן להגביל את מספר העדים, גם אם עדותם רלוונטית, אם יש בהן כפילות, הכבדה, או אם עדויות אחרות מספיקות להוכחת סוגיה. 5. **החלטות פרטניות לגבי עדים:** * **מר קולינס, מר קוצ'מרסקי, מר אנטואטורס:** הוחלט כי ניתן להסתפק בעדותו של אחד מהם, כאשר הבחירה בין מר קולינס למר קוצ'מרסקי תיעשה על ידי התובע. מר אנטואטורס יעיד מטעם הנתבעות, אך אם התובע יבחר לזמן אותו, הוא לא יוכל לזמן את השניים האחרים. * **מר תומפסון וגב' סנגה:** הוחלט כי ניתן להסתפק בעדותו של מר תומפסון בלבד, בשל חפיפה בנושאים. * **גב' חאנה, מר קוראקוס, מר בייחה:** התובע יבחר אחד מבין השלושה, כאשר רלוונטיות עדותם של שניים מהם (מר קוראקוס ומר בייחה) הוטלה בספק. * **גב' מיסטרי:** העדות נדחתה בשל קבלת המייל לתיק בית הדין, והחשש מיצירת עומס מיותר. * **גב' שגיא, גב' אגסי לנג, גב' נפדג'וואיטה:** התובע יבחר אחת מבין גב' שגיא או גב' אגסי לנג, כאשר נדחה הצורך להביא את כל מנהלות משאבי האנוש או המנהלות הכלליות. * **מר ישי רוזן:** זימונו אושר, מאחר שלא ניתן היה לשלול את רלוונטיות עדותו בשלב זה. 6. **סך הכל עדים:** נקבע כי בשלב זה, התובע רשאי לזמן **חמישה עדים בלבד**. 7. **עדים מחו"ל:** ההחלטה לא התייחסה במפורש לזימון עדים מחו"ל דרך היוועדות חזותית, אך צוין כי הנתבעת תהיה רשאית להגיש תצהירים, והתייחסות לזימונם של עדים נוספים (אם יידרשו) תישקל רק בסיום הבאת הראיות מטעם התובע. 8. **סדר הבאת הראיות:** צוין כי עדי התובע יעידו ראשונים, ורק לאחר מכן בית המשפט ישקול בקשות נוספות לזימון עדים. **חידושים משפטיים או יישום עקרונות קיימים:** * **יישום עקרון המידתיות והיעילות:** בית הדין יישם בפועל את עקרונות המידתיות והיעילות בהליך המשפטי, תוך הגבלת מספר העדים כדי למנוע סרבול, בזבוז זמן שיפוטי והכבדה מיותרת על הנתבעות. * **איזון בין זכויות דיוניות לאינטרס ציבורי:** ההחלטה משקפת את האיזון הנדרש בין זכותו של התובע להציג את עניינו באמצעות עדים, לבין האינטרס הציבורי של ניהול הליך שיפוטי מהיר, יעיל וחסכוני. * **הגבלת עדות כפולה:** הדגש על הימנעות מעדות כפולה בנושאים חופפים, גם אם מדובר בעדים רלוונטיים, הוא יישום פרקטי של עקרון היעילות. * **התמודדות עם "ערימת עדים":** ההחלטה מהווה דוגמה להתמודדות שיפוטית עם בקשות לזימון מספר רב של עדים, שחלקם עשויים להיות פחות רלוונטיים או לחזור על עדותם של אחרים. * **הפסיקה ככלי פרקטי:** בית הדין הסתמך על מגוון פסקי דין רלוונטיים (עניין גלזר, עניין בוריה ועוד) כדי לבסס את סמכותו ואת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה. **סיכום:** החלטת בית הדין מהווה דוגמה ליישום מושכל של סמכויותיו הדיוניות, תוך איזון קפדני בין זכויות הצדדים לבין האינטרס הציבורי. היא מדגימה כי בקשות לזימון עדים ייבחנו לגופן, בהתאם לרלוונטיות, נחיצות, ומידת התרומה לחקר האמת, תוך דגש על יעילות ההליך וחיסכון במשאבים. ההחלטה לזמן אך חמישה עדים בלבד, מתוך 14 מבוקשים, משקפת גישה פרגמטית לצמצום ההכבדה והסרבול בהליך המשפטי.