ת"א 8192-02-13

תקציר

פסק הדין מכריז על טליה כבעלים החוקיים של הדירה ברחוב טייבר 18 בגבעתיים, הידועה רשמית בשם גוש 6154, חלקה 227, חלקה משנה 3. הדירה ניתנה לה במתנה על ידי הוריה בשנת 1979, כפי שמעידים מספר מסמכים, כולל תצהיר מתנה והצהרות לרשויות המס, למרות שהמתנה לא נרשמה בטאבו. בעוד ששני ההורים הסכימו בתחילה למסור לטליה את הדירה, רק מחצית הדירה של האב הועברה אליה בהצלחה לפני מותו בשנת 1990; החצי של האם התברר כמסובך יותר. מחצית האם עברה בירושה שווה בשווה לטליה ולאחיה, אהרון ורדה, על פי צוואת האם, לאחר פטירתה בשנת 2010. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שהאם התכוונה להעניק את המחצית שלה במתנה גם לטליה, בהתבסס על מספר מסמכים משפטיים שהוכנו במהלך חייה, המעידים על רצונה לקיים את ההבטחה משנת 1979, ועל היעדר כל אינדיקציה לכך שטליה קיבלה הודעה על ביטולה. התחייבותה של האם להעניק את הדירה במתנה לטליה הפכה אפוא לבלתי חוזרת עם מותה. כמו כן, בית המשפט הכיר בכך שטליה פעלה כבעלת הדירה במשך מספר שנים ללא תלונה מצד אחיה, ולכן כל טענה לשיהוי או התיישנות אינה תקפה. גם דודה של טליה, בן דודו של האב ואחותה ורדה תמכו בטענת הבעלות של טליה. בעקבות זאת הורה בית המשפט להכריז על הדירה כרכושה היחיד של טליה ופסק לה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין מהנתבעת מס' 1, חיה, אלמנתו של אהרון.