רע"א 7847/17

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשה לתיקון תביעה בשתי סוגיות נפרדות של בעלות בקרקע. הראשון נוגע לפיצוי בגין הפקעת קרקע השייכת לחמישה עשר אנשים לצורך סלילת כביש עוקף קריות, ואילו השני נוגע לשימוש בקרקע לבית עלמין. התביעה הראשונית הוגשה בשם אחד מחמישה-עשר הבעלים, כאשר המבקש ביקש לתקן את התביעה כך שתכלול גם את ארבעה-עשר הבעלים האחרים. בית המשפט אישר את התיקון אך קבע כי הנתבעים יכולים להעלות טענות התיישנות. על החלטה זו אין ערעור. ההיבט השני של פסק הדין מתייחס לניסיונו של המבקש לצרף נתבעים חדשים לתביעה בנוגע לאדמות בית הקברות. הנתבעים המקוריים היו הוועדה המקומית זבולון והמועצה האזורית זבולון. עם זאת, התברר כי הגורם האחראי על מקרקעי בית הקברות הוא המשיב 3. לפיכך ביקש המבקש להחליף את הנתבעים המקוריים במשיבים 5-3. בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו, בקובעו כי שתי הטענות אינן מעוררות שאלות עובדתיות או משפטיות דומות, למרות חפיפה מסוימת. המבקש ערער על החלטה זו, אך הערעור נדחה. בפסק הדין מודגש כי החלטתו של בית משפט קמא שלא לאשר את צירוף הנתבעים הייתה פרוצדורלית וראויה בהתחשב בדרישות תקנות סדר הדין האזרחי. טיעוני המבקש לדיון משותף בשתי הטענות לא היו משכנעים דיים כדי להצדיק סטייה מהתקנות. בנוסף, ציינה השופטת כי כל הטענות הנוגעות למשיבים 5-3 אינן נגועות בדעה קדומה, שכן עדיין ניתן לדון בהכללתן בתביעה בנפרד. המבקש חויב בהוצאות של כל אחד מהמשיבים, בסך של 4,000 ₪.