ת"ק 7215-03-22

תקציר

השופט קבע כי טענת חברת התעופה הנתבעת כי יש להחיל את חוק התובלה האווירית על המקרה אינה תקפה, שכן חוק שירותי תעופה מאוחר וספציפי יותר גובר עליו. השופט מצא כי הן חברת התעופה והן התובע אשמים חלקית באי יכולתו של התובע לעלות על טיסת ההמשך שלו. חברת התעופה לא הצליחה לשכנע את בית המשפט כי התובע לא התייצב בזמן לצ'ק-אין, בעוד התובע לא הסביר מדוע הגיע באיחור לשער העלייה למטוס. עם זאת, מאחר שחברת התעופה הפרה את החוזה בכך שמנעה מהתובע לעלות למטוס, היא אחראית לנזקים שנבעו מההפרה. התובע זכאי להחזר בגין עלות הכרטיס, פיצוי סטטוטורי מיוחד בהתאם למרחק הטיסה ופיצוי נוסף בגין עוגמת נפש. הסכום הכולל שנפסק עומד על 4,428 ₪, כשליש ממנו מנוכה בשל אשמתו התורמת של התובע, וכן הוצאות משפט בסך 500 ₪. עוד קובעת ההחלטה כי סכומים אלה יגדלו בהפרשי הצמדה וריבית ממועד החמצת הטיסה ועד למועד התשלום בפועל. עוד קבע השופט כי נסיבות המקרה אינן מצדיקות פסיקת פיצויים עונשיים. לשני הצדדים יש אפשרות לבקש רשות ערעור על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.