ע"א 444/59

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שהורה למערער, יעקב אברמוביץ', לשלם למשיב, אברהם שטיינמץ, סך של 3,018,300 לירות על סמך שטר חתום על ידי אברמוביץ'. הערעור נדחה על ידי השופט זוסמן. הפרשה סובבת סביב חוזה שותפות בין אברמוביץ' ובנו, לבין אדם גרין. במסגרת החוזה הסכים גרין להעמיד הלוואה של 3,000 לירות לאברמוביץ' ולבנו, שתוחזר עם פירוק השותפות. כדי להבטיח את ההלוואה חתם אברמוביץ' על שטר חוב לטובת שטיינמץ, שתואר בחוזה כמלווה של גרין. הפתק הופקד אצל ד"ר רוזנברג. כשהגיעה ההלוואה לפירעון ונותרה ללא תשלום, העביר רוזנברג את הפתק לשטיינמץ, שתבע את אברמוביץ'. בית המשפט קבע כי מדובר בשטר תקף וכי לא צוין מועד פירעונו. על פי פקודת השטרות, שטר כזה מגיע על פי דרישה. אברמוביץ' טען כי השטר אינו תקף משום שפירוק השותפות אינו ודאי, אך בית המשפט דחה טענה זו, שכן החזר ההלוואה אינו מותנה בפירוק השותפות. בית המשפט דחה גם את טענתו של אברמוביץ' כי המשיב הוסיף מועד פירעון לשטר, וקבע כי החזקת השטר על ידי המשיב הייתה כדין וכי מועד הפירעון הוא אכן 11.8.1958, כמפורט בחוזה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי המשיב הוא המלווה כמתואר בחוזה וכי המערער הודה בקבלת תמורה בגין השטר, ומנע ממנו לסתור הודאה זו. לבסוף, דחה בית המשפט את טענתו של אברמוביץ' כי השטר הוא שטר ממס המחייב הצגה לצורך פירעון, שכן הוא לא נכתב לממונה. משלא נמצא טעם בטענות המערער, נמחק הערעור, ואברמוביץ' חויב לשאת בהוצאות המשפט של המשיב.