רע"א 10318/06

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לסכסוך בין משיב מגדל הדרים לבין עמותה מבקשת ששיווקה את תוצרת המשיבה. נסוב סביב הסכם שנחתם בשנת 1993 לעונת 1993/1994, בו לא עמדה האגודה המבקשת בהתחייבותה לבטח את פירותיה של המשיבה מפני נזקי טבע. באפריל 1994 אירע אסון טבע שפגע ביבול של העונה הבאה, ומאחר שהמשיבים לא היו מבוטחים, הם לא פוצו. השאלה העומדת על הפרק היא האם האגודה המבקשת אחראית להפסדי המשיב. בית משפט השלום פסק לטובת המבקש, בקובעו כי הנזק לא עמד בדרישת הציפייה, והגביל את היקף האחריות לעונת 1993/1994. עם זאת, בית המשפט המחוזי בתל אביב ערער על פסק דין זה וקיבל את ערעור המשיב, תוך שהוא מטיל על המבקש את האחריות להפסדי המשיב. לאחר מכן ערער המבקש לבית המשפט העליון, אך בקשתו נדחתה. פסק דינו של בית המשפט העליון, שניתן על ידי השופט רובינשטיין, מתמקד בצפי לנזק לפי חוק החוזים. בפסק הדין מודגש כי המבקשת ידעה כי ביטוח הוא תנאי מוקדם לפיצוי במקרה של אסון טבע וכי אי ביטוח המשיב הביא לדחיית תביעת המשיב. בית המשפט קבע כי הצפי לנזק אכן צריך לחול גם על העונה הבאה, שכן מטרת ההסכם הייתה להסדיר את הוצאות המשיב בגין תחילת עונת 1993/1994, לרבות ביטוח. הביטוח נועד לכסות את אותה עונה ספציפית והפרתו של המבקש הובילה במישרין להפסד הפיצויים של המשיב. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בממצאים העובדתיים של הערכאות הנמוכות יותר והסכים עם הראייה הרחבה של הציפיות שהפעיל בית המשפט המחוזי. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.