רע"א 2137/02

תקציר

במחלוקת כספית בנוגע לחוב שלא שולם בגין מוצרי דלק, ביקש המבקש לבטל חוות דעת מומחה, בטענה שהיא שגויה ומטעה את ממצאי המומחה שמונה על ידי בית המשפט. אלא שבית המשפט המחוזי דחה בקשה זו מכמה טעמים: המבקש עיכב את בירור חוות הדעת של המומחה במשך שנתיים למרות שזיהה לכאורה פגמים בשלב מוקדם, הוצגו כתבי מסירה המאמתים את טענות המשיב, והתייחסות לבקשת המבקש תפתח מחדש מחלוקות שנפתרו. המבקש טען כי תעודות משלוח חסרות פוגעות בתביעת החוב של המשיב וייחס את השיהוי בהגשת חוות הדעת המתוקנת לחוסר מודעות למסמכים, וטען כי חוות הדעת החדשה היא ראיה טכנית בלבד. המשיב התנגד לכך, תוך שהוא מדגיש את הזמן שחלף ואת חוסר ההתאמה הפרוצדורלית, כמו גם את זמינותם של תעודות משלוח מקוריות. בית המשפט שב והדגיש כי יש להגיש ראיות באופן מגובש, אלא אם כן הן מוצדקות על ידי טעמים סבירים, שהמבקש לא הצליח להוכיח. בית המשפט סבר כי ראיותיו של המבקש אינן טריוויאליות ואינן עקביות, נוכח השלב המתקדם של המשפט, ולפיכך צידד במשיב. משכך, נדחתה הבקשה להגשת חוות דעת המומחה המתוקנת, והמבקש חויב לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. ההחלטה ניתנה ביום 30.7.02.