ע"ב 303630/98

תקציר

התובעת, רופאה בתחום הביוטכנולוגיה, תבעה מספר נתבעים בגין אפליה על רקע הריונה, בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שהובילה לכך שלא קיבלה עבודה שהוצעה לה. הנתבעים טענו כי התובעת הסירה את מועמדותה לתפקיד. בית המשפט פסק לטובת התובעת וקבע כי הופלתה לרעה בשל הריונה, וכי לא הסירה את מועמדותה. הנתבעים חויבו לפצות את התובעת בגין אובדן הכנסות במהלך הריונה, אובדן זכאות לדמי לידה ונזק לא ממוני, בסך כולל של 157,100 ₪, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ + מע"מ. המפתח לפסק הדין היה הקביעה כי חוזה עבודה אכן הוצע והתקבל, וכי גרסת התובעת לאירועים – לפיה פוטרה בשל הריונה – אמינה יותר מזו של הנתבעים. בית המשפט גם הטיל את נטל ההוכחה על הנתבעים, שמצא כי לא עמדו בו, וקבע כי חוק שוויון הזדמנויות חל על המקרה, למרות הוראה בחוק שלא תעשה זאת אם המעסיק מעסיק פחות משישה עובדים. עוד נמצא כי על הנתבעים מוטלת חובה מוגברת לנהוג בשוויון ולהימנע מאפליה, שכן את מרבית מימונם קיבלו ממקורות ציבוריים. אחריות אישית הוטלה גם על שניים מהנתבעים, שניהלו משא ומתן עם התובעת מטעם החברות, בהתאם לסעיף 16 לחוק שוויון הזדמנויות.