ע"א 508/64

תקציר

עניינה של פסק הדין בחלקת אדמה שמכר המערער, עבאס עבדאללה אל עודה, לנפקד בשיר מסעוד דרג' בשנת 1947. הרוכש מינה מיופה כוח, מוחמד בקר קשאני, להעביר את רישום הקרקע, אך הן הרוכש והן מיופה הכוח עזבו את הארץ והפכו לנפקדים. המערער, ביודעו כי הוא עדיין מחויב להסכם המכר, מכר את החלקה לקונה אחר בשנת 1953. שנים לאחר מכן הודיע מיופה הכוח לאפוטרופוס לנכסי נפקדים (המשיב) על הסכם המכר הראשוני. לאחר מכן תבע המשיב את המערערת בגין הפרת חוזה, ותבע פיצויים. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב ופסק להם את הסכום הנתבע, עליו ערערה המערערת. דעת הרוב של בית המשפט העליון דחתה את הערעור ואישרה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט קבע, כי עילת התביעה קמה בשנת 1953 עת הפרה המערערת את הסכם המכר, ועל כן לא תמה תקופת ההתיישנות בת 15 השנים בעת הגשת התביעה בשנת 1963. בנוסף, קבע הרוב כי על עזבון המערערת לפצות את המשיב במלוא הנזק, אותו יש לחשב על פי שווי הקרקע בשנת 1963 עת התגלתה ההפרה, ולא על פי מועד ההפרה עצמה. השופט כהן, בדעת מיעוט, טען כי יש לחשב את הפיצוי על פי שווי הקרקע בשנת 1953, מועד ההפרה, וכי אי ידיעתו של המשיב לעסקה נבעה מרשלנות. לדברי השופט כהן, יש לייחס למשיב, כאפוטרופוס של הנפקד, את ידיעתו של מיופה הכוח, שישב בחיבוק ידיים.