בר"ע 28205-05-18

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין בהליך של דיון מהיר. המקרה עסק בסכסוך כספי בין מבקש (סביר להניח עובד) לבין משיב (ככל הנראה מעסיק), בנוגע לניכויים משכרו של המבקש עבור ארוחות והוצאות מחיה בבית מלון. בית המשפט המחוזי הורה למשיבה להחזיר למבקש את הניכויים הקשורים להוצאות המחיה, אך התיר את הניכוי בגין ארוחות, כפי שהותר בצו ההרחבה. המבקש טען כי הניכוי בגין ארוחות מפר את אינטרס ההסתמכות שלהם, אך השופט חלק על כך וציין כי המבקש אכל באופן קבוע במלון והניכוי מותר. בית המשפט בחן גם את תביעת המבקש לגמול שעות נוספות ומצא כי היא לא כומתה והוכחה, והראיות הצביעו על כך שהמבקש אכן שולם ביתר בחלק מהחודשים. מאחר שהנסיבות לא הצדיקו מתן רשות ערעור, הבקשה נדחתה. החלטה זו התקבלה ללא טיעונים בעל פה, ושני הצדדים עודכנו על פסק הדין, שניתן ביום 8.7.2018.