ת"א 20713/05

תקציר

מדובר בתביעת גמלה המוגשת על ידי מעסיק ששילם את שכרו של עובדו לאחר שנפגע בתאונת דרכים. המעסיק מבקש לקבל בחזרה תשלומים אלה מהמבטח המחייב של פיצויי העובד. העובד נעדר 18.5 ימים וקיבל שכר מלא בתקופה זו. המעסיק שילם 9,090 ₪ שכיסו תקופה זו. תביעת העובד נגד המבטחת יושבה על סך 3500 ₪. כעת על בית הדין להכריע האם למעסיק יש זכות לתבוע לפי החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (גמלת נזקי גוף), התשכ"ד-1964, ואם כן, מה היקפה של זכות זו. סכום התביעה הוא 6237 ₪ לאחר ניכוי הסכום המשוער שהתקבל מהמוסד לביטוח לאומי כדמי פגיעה. כן נדון האם המעסיק נחשב "מעסיק מאושר" לפי סעיף 343 לחוק הביטוח הלאומי או תקנה 22 לתקנות הביטוח הלאומי. בית המשפט קובע כי למעסיק יש זכות לתבוע לפי החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים, המאפשר למוטב ששילם עבור הנזק שנגרם על ידי צד שלישי לקבל בחזרה הוצאות אלה. זכותו של המעביד לחזור על הסכום ששולם מוגבלת לסכום שהעובד היה מקבל מהמבטחת אלמלא שולם על ידי המעסיק. סכום זה מחושב על פי חוק פלטהאד, הקובע את אחוז מס ההכנסה שיש לנכות. כמו כן, המעסיק אינו מנוע מלתבוע את הסכום ששולם לפי חוק הביטוח הלאומי, הקובע כי מעסיק או מוסד לביטוח לאומי רשאים לדרוש פיצוי מצד שלישי בגין הגמלאות ששילמו. בית הדין מפרש זאת כך, שלמעסיק יש זכות לתבוע מהמבטח פיצוי על סכום פיצויי הפגיעה ששולמו בתקופת הזכאות הראשונית (9 ימים). עם זאת, המעסיק יכול לתבוע גם את יתרת הסכום עד לשווי השכר ששולם בפועל, שהוא סך הגמלה בפועל, בניכוי הסכום שהתקבל מהמוסד לביטוח לאומי. מהות התביעה לפי החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים היא תביעת תחלוף, כלומר המעסיק עומד בנעליו של העובד. לפיכך, למעסיק אין זכויות גדולות יותר מהעובד והוא אינו יכול לתבוע יותר ממה שהעובד היה מקבל על פי חוק פלטהאד. יש להעריך מחדש את מלוא סכום ההטבה על ידי הוספת הפרשי הצמדה וריבית מאמצע תקופת ההטבה. במקרה זה, מדובר ב-17 באוקטובר 1999. המעסיק הגיש את התביעה כתביעת נזקי גוף, אשר כרוכה באגרת בית משפט גבוהה יותר מאשר תביעה כספית. בית המשפט מוצא כי מדובר בנוחות פרוצדורלית מיותרת שגרמה להגדלת הנזק לנתבע ללא סיבה עניינית של ממש. למרות שתקנות שכר הטרחה מאפשרות זאת, בית הדין רואה בכך ניצול לרעה של ההליך המשפטי ולכן קובע כי על המעסיק לשאת בתשלום הגבוה יותר. עם זאת, על הנתבע להחזיר את הפרש שכר הטרחה למעסיק, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד התביעה. לסיכום, המעסיק זכאי לקבל מהנתבעת 4074 ₪, בתוספת 15% עמלה ומע"מ. סכום זה ישולם תוך 30 יום, אחרת יחולו עליו הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין.