עת"מ 58425-07-15

תקציר

במרץ 2014 פורסם מכרז של חברת נמלי ישראל (IPC) לעבודות כרייה תת-ימיות, שבו נקבע כי על המציעים לכלול איגרת חוב אוטונומית, בלתי חוזרת ובלתי מותנית שהונפקה על ידי אחד מחמשת הבנקים הישראליים שצוינו או בנק זר בדירוג A ומעלה, ויש לממשה בתוך שבעה ימים. בתחרות השתתפו שני מציעים: העותר והמשיב מס' 2. הצעתה של העותרת התקבלה בתחילה, אך לאחר שהמשיבה מס' 2 ערערה, התקיים שימוע, והמועצה החליטה לבטל את זכייתה של העותרת וליזום הליך מכרזי חדש בין שני המשתתפים, הפוטר אותה מהמכרז. IPC שלחה מכתב המזמין את שני הצדדים להשתתף בהליך החדש באותם תנאים כמו המכרז, למעט הגשת ערבות בנקאית חדשה. העותרת ביקשה הבהרות לגבי הדרישות לערבות הבנקאית ונמסר לה כי לא חלים תנאים נוספים מלבד אלה שצוינו במכתב. עם זאת, בערבות הבנקאית של העותרת נמצאו פגמים, מה שהוביל את IPC לפסול את הצעתם. נקודת המחלוקת העיקרית הייתה האם דרישות הערבות הבנקאית שהוזכרו במכרז המקורי חלות על ההליך החדש אם לאו. בית המשפט מצא כי במכתב ההזמנה להליך החדש ובהבהרה שנמסרה לעותרת צוין בבירור כי הדרישה היחידה לערבות הבנקאית היא שתהיה בלתי מותנית ותעמוד על 480,000 ₪, ואין כל אזכור לדרישות האחרות מהמכרז. לפיכך החליט בית המשפט כי החלטת ועדת המכרזים שלא לפסול את המשיבה מס' 2 היא סבירה ודחה את העתירה. העותר חויב לשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות משפט בסך 60,000 ₪.