רע"א 2570/08

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לבקשת רשות ערעור על שתי החלטות ביניים של בית המשפט המחוזי. ההחלטה הראשונה הייתה לקיים דיון הוכחות, שלדעת המבקשים נקבע לו דיון קדם משפט. ההחלטה השנייה הייתה דחיית בקשה לעיכוב הליכים בשל הליכים מקבילים תלויים ועומדים. השופט קבע כי מבוסס היטב כי אופן ניהול המשפט מצוי בגדר שיקול דעתה הרחב של הערכאה הפרוצדורלית, והתערבות ערעורית במקרים כאלה היא נדירה. הדבר נכון במיוחד בבקשות הנוגעות לפסקי בוררות, שם נטייתו של בית המשפט להתערב מוגבלת ממילא. השופטת קבעה כי זכויותיהם של המבקשים לא נפגעו באופן מהותי, שכן הם הורשו להציג את טיעוניהם המקדמיים ולהגיש אסמכתאות משפטיות נוספות. גם טענתם כי לא עלה בידיהם להגיש בקשה לביטול פסק הבורר לא נתמכה אף היא, שכן בקשה כזו כבר הוגשה ונדחתה. זאת ועוד, ציין בית משפט קמא כי ישקול את כל הטענות, לרבות אלה הנוגעות לביטול פסק הבוררות. לפיכך, לא הייתה הצדקה להתערב בהחלטות הפרוצדורליות של הערכאה הנמוכה יותר. באשר לבקשה להקפאת הליכים, ציינה השופטת כי החלטת בית משפט קמא לדחות את השהייה הייתה הפעלה ראויה של סמכותו שבשיקול דעתו. השופט הסכים עם נימוקי הערכאה הנמוכה יותר, כי השאלות שהועלו בהליכים הנוספים אינן מצדיקות עיכוב של ההליך העיקרי. השופט הגיע למסקנה כי אין סיבה לסטות מהכלל של אי התערבות בתיקי בוררות ולכן יש לדחות את בקשת רשות הערעור. קביעה זו מבטלת את הבקשה לסעד זמני. השופטת הדגישה כי מאחר שלא התבקשה תגובת המשיבים, לא יינתן צו להוצאות.