ע"פ 6734/97

תקציר

רואה חשבון שייצג את לקוחותיו מול רשויות המס הורשע בשורה של עבירות פליליות וערער על ההחלטה. הרשעתו של המערער נבעה ממעשי המרמה שלו בשינוי כתובת לקוחותיו ופרטי חשבון הבנק שלהם מול רשויות המס, תוך שהם גורמים להפקדת החזרי מס לחשבונותיו ללא ידיעתם. לאחר מכן הוא השתמש בכספים אלה כדי לרכוש נכסים על שמו ועל שם אשתו ולא הצהיר עליהם כהכנסה. עיקר טענות הערעור היו כי המערער פעל במסגרת ייפוי הכוח שניתן לו על ידי לקוחותיו, וכי כספי החזר המס הוחזקו כפיקדון ולכן אין צורך להכריז עליהם כהכנסה. בית המשפט העליון דחה טענות אלה, וקבע כי המערער ניצל לרעה את סמכותו ובגד באופן בוטה באמון לקוחותיו, בכוונה לגנוב את כספם. התנהלותו כלפי רשויות המס נמצאה כקבלה כוזבת, ואי הצהרתו על ההחזרים כהכנסה נחשבה להשמטת הכנסה. בית המשפט דחה גם את טענת המערער כי כספי החזר המס הוחזקו כפיקדון, שכן הוא לא הפריד את הכספים מכספו שלו והשתמש בהם לרכישות אישיות. גם על חומרת עונש המאסר הוגש ערעור, אך הוא הופחת מעט תוך שמירה על כוונת הענישה של החלטת הערכאה הנמוכה יותר. השופטת דורנר והשופט אריאל הסכימו עם פסק הדין, ואילו השופט אריאל הוסיף כי התנהלותו של המערער והנסיבות מצביעות בבירור על כוונה פלילית. הערעור על ההרשעה נדחה, והערעור על גזר הדין התקבל חלקית, תוך קיצור תקופת המאסר לחמש שנים.