בג"צ 214/64

תקציר

המקרה סובב סביב זוג נשוי, שבו זהותה היהודית של האישה מוטלת בספק. האישה הגישה בעבר בקשה לגיור וכן השיגה תעודת רווקות ואישור על יהדותה מבתי דין אזוריים שונים. מאוחר יותר גילה הבעל את הבקשות והגיש בקשה לביטול או גירושין, בטענה שאשתו רימתה אותו בנוגע לזהותה היהודית. בית הדין המחוזי דחה את טענות הבעל, אך ערכאת הערעור הפכה את ההחלטה בשל חוסר עקביות בתיעוד האישה וספקות לגבי יהדותה. על החלטת ערכאת הערעור ערערה שוב ושוב האישה, שהצליחה להפוך אותה פעמיים בבית המשפט המחוזי. עם זאת, ערכאת הערעור חזרה בה מהחלטתה בכל פעם. כעת, האישה מערערת על פסק הדין השלישי של ערכאת הערעור, המחייב גירושין. השאלה המרכזית היא האם לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בכשרותם של נישואין שבהם יהדותו של אחד מבני הזוג אינה ודאית. מסקנת השופטים היא שאם האישה אכן מפקפקת ביהדות, הרי שלבית הדין הרבני אין סמכות במקרה זה, משום שאין בנישואין שני בני זוג יהודים כנדרש בחוק. לחילופין, אם היא אכן יהודייה, אזי הפסיקה אינה נכונה ויש לבטלה. מאחר שהשופטים אינם נוקטים עמדה בשאלות העובדתיות, הם פוסקים כי הגזירה צריכה להיות מכרעת על תנאי, ומשאירים את שאלת "מה נפשך" להכרעת הרשויות הרלוונטיות.