רע"א 2421/98

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למחלוקת על העברת רישום דירות ללשכת רישום המקרקעין. המבקשים, שהצליחו בערעור לבית המשפט העליון על ההחלטה שניתנה בבית המשפט המחוזי, ביקשו לחלט ערבות שרשם המשיב כתנאי לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הערבות נועדה לכסות את כל הנזקים שייגרמו למבקשים אם הערעור יידחה. סירובו של בית המשפט המחוזי להורות על חילוט הערבות והחלטתו כי על המבקשים להגיש תביעה בבית משפט השלום הביאו את המבקשים להגיש ערעור לבית המשפט העליון. בבואו לדון בערעור אישר בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון הסכים כי דרך הפעולה הראויה היא שהמבקשים יפתחו בהליך נפרד בבית המשפט המוסמך - בית משפט השלום - כדי לקבוע את הפיצויים המגיעים להם. עוד ציין בית המשפט העליון כי בעוד שהפניית העניין לבית המשפט המחוזי עשויה הייתה להיות אפשרות מהירה יותר, אין להתערב בהפעלת שיקול דעתה של הערכאה הנמוכה יותר בעניין זה. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, והמבקשים חויבו בהוצאות בסך 10,000 ₪, בנוסף לכל הוצאות שנפסקו בהליך נפרד פוטנציאלי. החלטה זו התקבלה ביום 30.6.98.