בצה"מ 2029-10-21

תקציר

בית המשפט קבע כי לא יבטל את הצו המנהלי להריסת הבנייה של המבקש. המבקש בנה את המבנה ללא היתר על קרקע חקלאית ייעודית, שאין לה אופק תכנוני להכשיר. החלטת בית המשפט מתבססת על מספר נקודות מרכזיות. ראשית, הסמכות להוציא את צו ההריסה הופעלה כדין. ליחידת האכיפה הארצית, שהוציאה את הצו, היו הסמכויות הנדרשות לכך מכוח חוק התכנון והבנייה. כמו כן, הצו הוצא במסגרת הזמן הקבועה בחוק ובוצע בהתאם להליכים הנדרשים, לרבות התייעצות עם היועץ המשפטי של רשות האכיפה וממלא מקום מתכנן המחוז. גם מעורבותו של המתכנן בפועל נמצאה לגיטימית, שכן תפקידו כלל את הסמכות להשתתף בהתייעצויות הרלוונטיות. בנוסף, לא נמצאו ראיות לאכיפה בררנית או שיקולים זרים בהוצאת הצו. טענת המבקש כי מבנים אחרים על הקרקע הוקמו ללא היתר ולא נהרסו אינה ראויה, שכן יש לבחון כל מקרה לגופו. בית המשפט הדגיש כי התרת בנייה ללא היתר תוביל לאנרכיה ואין להשלים עמה. לבסוף דחה השופט את הבקשה לביטול הצו וביטל את ההחלטה הקודמת שעיכבה את ביצוע הצו. החלטה זו התקבלה בהיעדר הצדדים המעורבים.