רע"א 8957/09

תקציר

החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בבקשתם של שמואל אוזן וינטרא בע"מ להכיר באמצאה של בעל רישיון בניהול עסקים נדחתה בתחילה, מה שהוביל לערעור. בתיק היו מעורבים מספר נתבעים זרים הקשורים להסכמים לשירותי ניהול של אשכולות מלונות באנגליה. הסוגיה המרכזית נסובה סביב תקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרת למסור כתב תביעה למנהל עסק שהוסמך על ידי נתבע מחוץ לתחום השיפוט. בית המשפט המחוזי קבע כי המבקשים לא הוכיחו את תנאי התקנה, קרי קיומו של עסק בישראל ועוצמת היחסים בין בעל הרישיון לנתבע. עם זאת, בערעור נטען אחרת, והדגיש כי הנתבעים הזרים אכן היו מעורבים בפעילות עסקית שנוהלה מישראל. הראיות הצביעו על כך שבישראל התקיימו ישיבות והיבטים ניהוליים, שנתמכו במסמכים ותצהירים שלא נתקלו די הצורך על ידי ההגנה. בערעור הודגש כי הנתבעים הזרים, אף שהחזיקו במניות במבנה מורכב, היו מעורבים בפעילות עסקית הקשורה לישראל. ההחלטה התייחסה גם לסוגיית חשבוניות המס, וקבעה כי מיקום מתן השירותים אינו שולל את ניהול העסק המתרחש בישראל. הבקשה המקורית לראיות נוספות לא התקבלה מטעמים פרוצדורליים, אך בסך הכל הערעור התקבל. החלטת בית המשפט המחוזי בוטלה, ואישר כי האמצאה שהוגשה לבעלי הרישיונות היוותה הודעה כדין לנתבעים הזרים, אם כי לא נפסקו הוצאות למבקשים.