רע"א 39261-03-22

תקציר

בית המשפט החליט שלא להתערב בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר בנוגע למינוי מומחים רפואיים בתביעת ביטוח לפי הדין החל. החלטת הערכאה הנמוכה יותר נחשבת לעניין פרוצדורלי ולדרך יעילה לניהול התביעה. על פי החוק, מינוי מומחים על ידי בית המשפט הוא הדרך המקובלת לקבוע נכות בתביעות מסוג זה. ערכאת הערעור מתערבת בהחלטות של ערכאות נמוכות יותר הנוגעות לפרוצדורה בנסיבות נדירות, ואין זו אחת מהן. בית המשפט אף הבהיר את פרשנותו של סעיף 6ב לחוק, המתייחס למקרים בהם נקבעה דרגת הנכות בחוק טרם שמיעת התביעה. מאחר שהיתה קביעה קודמת של נכות פלסטית יציבה – הנחשבת לקביעה משפטית מחייבת שניתנה לפני הגשת התביעה – החלטת הערכאה הנמוכה יותר למנות מומחים נוספים בתחומים אחרים הייתה סבירה. קביעת הנכות היציבה, שנעשתה שנתיים לפני התביעה, קודמת לכל החלטה על נכות זמנית. בית המשפט הדגיש את תפקידה של הערכאה הנמוכה יותר בניהול יעיל של התביעה, במיוחד נוכח ההליכים המקבילים והמקוטעים. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור התקבלה, טופלה כערעור ונדחתה. הוצאות נשקלו אף הן וייפסקו בהתאם עם סיום ההליכים בבית משפט קמא.