ת"א 62532-09-17

תקציר

הנתבע, ערן, חתם עם התובע, שאול, על הסכם שכירות לפתיחת גלידריה. היחסים בין הצדדים עלו על שרטון, מה שהוביל לתביעה של שאול נגד ערן בגין הפרת חוזה. הסוגיות העיקריות שעמדו בפני בית המשפט היו האם ערן ביטל את חוזה השכירות כדין, והנזקים הכספיים שנגרמו לשאול כתוצאה מההפרה. בית המשפט קבע כי ערן לא ביטל את חוזה השכירות כדין. מהראיות עולה כי רצונו של ערן לסיים את החוזה נבע מכשל עסקו, ולא משום שלא הצליח להוציא רישיון עסק, כפי שטען. בנוסף, טענתו של ערן כי ביטל את חוזה השכירות ביולי 2015 סותרת את הודאתו שלו ואת חומר הראיות. לפיכך, דחה בית המשפט את גרסתו של ערן לאירועים וקבע כי הוא הפר את הסכם השכירות בכך שלא שילם דמי שכירות ונטש את החוזה באופן חד צדדי. באשר לנזקים הכספיים, קבע בית המשפט כי על שאול מוטלת החובה להקטין את נזקיו באמצעות מציאת שוכר חלופי. בית המשפט קבע כי שאול היה צריך לחפש באופן אקטיבי שוכר חדש בעצמו, ולא להסתמך על ערן שיעשה כן. לא היה זה הגיוני ששאול ימתין כ-15 חודשים כדי למצוא שוכר חדש. לפיכך, בית המשפט קבע כי שאול אינו זכאי לקבל שכר דירה במשך שמונה חודשים. סכום שכר הדירה הכולל ששאול היה אמור לקבל מערן היה 1,014,950 שקל. לאחר ניכוי הסכומים ששילם ערן, ובהתחשב בדמי השכירות שהתקבלו מהדיירים החדשים, זכה שאול ב-425,027 שקל. בנוסף, קבע בית המשפט כי הנתבעים, ערן, וערביו מירב ושמואל, חייבים ביחד ולחוד בסכום זה. התביעה שכנגד שהגישו ערן, שמואל וסייקו, בדרישה לפיצוי בגין הוצאות והפסדים הקשורים לעסק הכושל, נדחתה. בית המשפט מצא כי הטענות אינן נתמכות בראיות, והתנהלותו של ערן מצביעה על אשם תורם. לבסוף, בית המשפט הורה לנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לשאול 55,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, ואילו התובעים בתביעה שכנגד חויבו לשלם לשאול 7,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין.