ע"א 15/82

תקציר

פסק הדין מפרט את חובותיו של המערער, האחראי על פי דין לתשלום מזונות לילדיו הקטינים ולאשתו. האישה הודתה בבית המשפט כי קיימה יחסי מין עם גברים אחרים. על פי ההלכה היהודית, הידועה גם בשם ההלכה, הודאה של אישה אינה מספיקה כדי להוכיח ניאוף, וייתכן שההודאה עצמה נגבתה בכפייה. עם זאת, במקרה זה, ההודאה יצאה מחקירות בית המשפט ולכן היא קבילה כראיה. החוק קובע כי אם אישה מבצעת ניאוף, היא אינה זכאית עוד למזונות. השופט קובע כי חובת המערער לשלם מזונות לאשתו נפסקת מרגע הודאתה, שכן היא שמה קץ לחייהם המשותפים. עוד נקבע בפסק הדין כי אם האישה מוכנה להתגרש והבעל מסרב, היא עשויה להיות זכאית למזונות ממנו, אך מדובר בחובה נפרדת. התיק מוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שיכריע האם על המערער לשלם מזונות לאשתו, שכן הפסיקה הקודמת כללה מזונות בתשלום המזונות. השופט מגיע למסקנה כי יש לדחות את הערעור בעניין מזונות הילדים ולקבל את תביעת האישה למזונות ולדחות אותה. כל צד אחראי לשכר הטרחה שלו.