ת"א 53349-03-16

תקציר

התובע נפגע בתאונת דרכים ותבע פיצויים. המחלוקת העיקרית הייתה בנוגע לפגיעות האורתופדיות שלגביהן מונו שני מומחים על ידי בית המשפט. אחד המומחים, ד"ר רייכל, סבר כי נזקי התובע לא נגרמו כתוצאה מהתאונה אך המומחה השני, ד"ר אנקשטיין, סבר כי כן. בית המשפט העדיף את חוות דעתו של ד"ר אנקשטיין על פני חוות דעתו של ד"ר רייכל, משום שלד"ר אנקשטיין הייתה גישה לכל המידע הרלוונטי, לרבות מסמך מיום 8.4.14 שסתר את טענתו של ד"ר רייכל כי התובע לא התלונן על כאבי גב במשך שמונה חודשים לאחר התאונה. עוד מצא בית המשפט כי עמדתו הקוגניטיבית של ד"ר רייכל, לפיה גיבש תחילה את חוות דעתו מבלי שידע על המסמך האמור מיום 8.4.14, השפיעה על מסקנתו. עוד ציין בית המשפט כי עמדתו של ד"ר אנקשטיין סבירה יותר, שכן הוא מכיר בכך שתגובותיהם של אנשים לכאב שונות וכי ייתכן שהתובע סבל מכאבים אך לא פנה לטיפול. לתובע נקבעו 10% נכות בתחום האורתופדי ו-10% נכות בתחום הפסיכיאטרי, בסך הכל 19%. בית המשפט קבע כי הנכות התפקודית צריכה להתאים לנכות הרפואית. בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך 584,750 ש"ח, מתוכם 36,000 ש"ח בגין נזק לא ממוני, 30,000 ש"ח בגין הפסד שכר בעבר, 400,000 ש"ח בגין הפסד שכר עבודה עתידי, 53,750 ש"ח בגין הפסד הפרשות מעביד לפנסיה, 40,000 ש"ח בגין סיוע צד ג' בעבר ובעתיד ו-25,000 ש"ח בגין הוצאות בעבר ובעתיד. כמו כן הורה בית המשפט לנתבע לשלם 88,940 ש"ח שכר טרחת עורך דין ו-8,600 ש"ח הוצאות.