ע"א 738/80

תקציר

על בית המשפט העליון הוטל לברר האם מחיר הרכישה של דירה כולל את מס ערך מוסף (מע"מ) או שמא באחריות הרוכש לשלם אותו בנוסף. פסק הדין קבע כי אם חוזה מציין רק מחיר עסקה מבלי לציין במפורש מע"מ, ההנחה היא כי המע"מ נכלל אלא אם כן החוזה קובע אחרת. פסק הדין הדגיש את ההבחנה בין מע"מ לבין מס שבח מקרקעין, והדגיש כי יש לציין זאת במפורש בחוזה על מנת שהקונה יישא בעלות. המקרה המדובר עסק בחוזה שבו שילם הרוכש ארבעה מיליון לירות, ללא אזכור מע"מ. כאשר המוכר דרש מאוחר יותר תשלום מע"מ, בית המשפט מצא זאת לא מוצדק משום שהחוזה שתק בהיבט זה. טענת המוכר, שטענה כי שתיקת המע"מ בחוזה אפשרה לו לדרוש תשלום נוסף, נדחתה. בית המשפט קבע כי החוזה הכתוב מגלם את מלוא תנאי ההסכם בין הצדדים, וכל הנחה של הסכמים נוספים דורשת ראיות בכתב. בסופו של דבר פסק בית המשפט לטובת הקונה, חייב את המוכר להעביר את הנכס ללא תביעות מע"מ נוספות והטיל על המוכר את האחריות לעלויות הנלוות. החלטה זו מדגישה את חשיבותם של תנאים מפורשים בחוזים, בפרט בכל הנוגע לחבויות מס.