ב"ל 48007-11-21

תקציר

התובע, עובד בעסק הקבלני של משפחתו, טען כי ניסיון חטיפה אירע במהלך פגישת עבודה. האירוע הותיר אותו פגוע נפש ואובחן כחולה פיברומיאלגיה. הנתבעת, המוסד לביטוח לאומי, טענה כי האירוע התרחש מסיבות תעסוקתיות ואישיות. בית המשפט קיבל את טענת התובע כי ניסיון החטיפה אירע בעת עבודתו והפעיל את החזקה כי הוא התרחש עקב עבודה כהגדרתה בסעיף 79 לחוק. נטל ההוכחה עבר אז לנתבע להוכיח אחרת. בית המשפט מצא כי הנאשם לא הביא ראיות מספיקות כדי להפריך חזקה זו. חומרי החקירה של המשטרה ועדויות עדי ראייה תמכו בגרסתו של התובע לאירועים ולא הצביעו על מניע אישי לתקיפה. בנוסף, התוקף עבד אצל קבלן משנה הקשור לקבלן מתחרה של החברה של התובע, מר א', שהמשטרה חשדה בו במעורבות בפשע. למרות שבכתב האישום נגד התוקף לא צוין המניע, בית המשפט קיבל את הטענה כי התקיפה הייתה קשורה לעבודה, בהתחשב בראיות הקיימות. גם טענת הנתבע בדבר השיהוי בהגשת התביעה נדחתה, שכן היא לא פגעה ביכולתו של הנתבע לחקור את העובדות. כתוצאה מכך, פסק בית המשפט לטובת התובע, תוך שהוא מכיר בכך שניסיון החטיפה התרחש במהלך עבודתו וכתוצאה ממנה. בשל טענות התובע לפגיעה נפשית ופיברומיאלגיה, מינה בית המשפט מומחים רפואיים לבחינת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין מצבים אלה.