רע"ב 9898/06

תקציר

פסק הדין דן בבקשה לדחיית בקשה הקשורה לסירוב לחופשת מאסר לאסיר המעורב בעבירות מין בתוך המשפחה. בית המשפט מבהיר כי ערעור אינו נעתר כדבר שבשגרה אלא אם כן קיימת סוגיה משפטית משמעותית, מה שאין כן במקרה דנן, שכן העניין נוגע לנסיבותיו של הפרט, ולא מעורר שאלות משפטיות רחבות יותר. ההחלטה לשלול חופשה התבססה על המלצת ועדת גילוי עריות, שזיהתה סיכונים מתמשכים לקורבן. למרות שחוות הדעת של מב"ן הצביעה על כך שהאסיר לא נשקפה ממנו סכנה ממשית לציבור הרחב, ועדת גילוי העריות הדגישה סיכונים בלתי פתורים לקורבן הספציפי, שאליהם התווספו הכחשת העבירות על ידי המבקש ואי עיסוקו במסגרות טיפוליות. בית המשפט מדגיש כי מתן חופשה הוא זכות שבשיקול דעת, ולא זכות, תוך התמקדות בשלום הציבור ובהגנה על הקורבנות על פני האינטרסים של האסיר. הדו"ח מציין את חשיבותן של הערכות נפרדות הן של מב"ן והן של ועדת גילוי עריות כדי להתמודד עם סכנות פוטנציאליות לציבור ולבני המשפחה, בהתאמה. בסופו של דבר, בית המשפט אינו מוצא כל טעות בהחלטה לדחות את הבקשה לחופשה, בנימוק של הסיכון המתמשך לקורבן והיעדר ראיות חדשות המצדיקות שינוי. ההחלטה נחשבת סבירה ומעוגנת בהוראות חקיקה המעניקות עדיפות לשלום הציבור והקורבן, וכתוצאה מכך נדחתה הבקשה.