ע"פ 5092/06

תקציר

בשנת 2005 ביצע המערער, יליד אוקטובר 1984, עבירת מין בילדה בת שש. הוא פיתה אותה למקום מסתור, השכיב אותה על הרצפה וביצע בה מעשה מגונה. הקטין התנגד ובכה לאורך כל החוויה הקשה. המערער הודה באישומים והורשע בעבירות על סעיפים 348(א) ו-345(א)(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. בית המשפט המחוזי בירושלים גזר עליו 24 חודשי מאסר בפועל ותשעה חודשי מאסר על תנאי. שירות המבחן דיווח כי המערער לא הפגין נטיות פדופיליות מובהקות והמליץ על עבודות שירות במקום מאסר. שני ערעורים הוגשו על גזר הדין. המערער ערער על חומרת העונש (ע"א 5092/06), ואילו המדינה ערערה על החמרת העונש (ע"א 5888/06). המערער טען כי היה תחת השפעת אלכוהול וסמים בעת ביצוע העבירה, דבר שבית המשפט ראה בו גורם מחמיר ולא נסיבה מקילה. בית המשפט הכיר בכך שהעונש שהוטל עליו עלול להיות לא נוח, אך הדגיש כי זהו העונש הסטנדרטי בעבירות מין מסוג זה, תוך מתן עדיפות לצורך להרתיע עברייני מין פוטנציאליים. בית המשפט דחה את ערעורו של המערער, קיבל את ערעור המדינה והחמיר את העונש לשלוש שנות מאסר בפועל, תוך שמירה על המאסר על תנאי. פסק דין זה ניתן ביום 3.1.2007.