ת"א 36409-09-21

תקציר

בית המשפט מצא כי יש לדחות את בקשת המבקשים לבטל את פסק הבוררות, ולאשר את פסק הבורר. התערבות בית המשפט בהליכי בוררות מוגבלת למקרים נדירים וחריגים, ואין זה אחד מהם. המבקשים ביקשו לבטל את פסק הבוררות מכמה טעמים. ראשית, הם טענו כי הבורר חרג מסמכותו בכך שפירש הסכם פשרה בין הצדדים באופן שונה מהאופן שבו פירשו אותו. בית המשפט מצא כי פרשנותו של הבורר סבירה ואינה מהווה חריגה מסמכות. שנית, המבקשים טענו כי הבורר הפר את חובתו לנמק את פסק הבוררות. בית המשפט מצא כי פסק הבוררות כלל הנמקה קצרה, כנדרש בהסכם הפשרה, וכי די היה בקביעתו של הבורר בדבר הפרה יסודית של החוזה, ובחישובו את סכום הפיצוי. שלישית, המבקשים טענו כי יש לבטל את פסק הבוררות משום שהבורר הטעה אותם לחשוב כי אחריותם תהיה נמוכה יותר אם יסכימו לפשרה. בית המשפט מצא כי טענה זו אינה עולה כדי המקרים הנדירים והחריגים המצדיקים ביטול פסק בוררות, מה גם שהמבקשים הסכימו לפשרה לאחר התייעצות והתלבטות. לבסוף העלו המבקשים טענות ערעור, שגם אותן דחה בית המשפט, בציינו כי תפקידו של בית המשפט בהליך זה אינו לבחון את פסק הבוררות לגופו. פסק הבורר אושר, והמבקשים חויבו לשלם את הוצאות ההליך ושכר טרחת עורך הדין לצד שכנגד.