ת"מ 6411-04-12

תקציר

התובעת, שזכתה במכרז על חלקת קרקע שהוחכרה על ידי מינהל מקרקעי ישראל הנתבעת, תבעה את מנהל מקרקעי ישראל בגין רשלנות ומצג שווא בהליך המכרזי. מסמכי המכרז כללו סקיצה של המגרש שהייתה שונה מהותית מתשריט שצורף למכרז קודם, אך בשני המכרזים צוין כי הם מבוססים על אותה תוכנית בניין עיר. במינהל מקרקעי ישראל לא הבהירו כי התשריט החדש מתאר את מצבה הנוכחי של החלקה, לאחר העתקת צינור נפט, וכי תוכנית הבנייה אינה משקפת שינוי זה. בעוד שמנהל מקרקעי ישראל היה צריך לספק הבהרה זו, התובע אשם גם בכך שלא ערך בירור מקדים מול העירייה, כנדרש על פי תנאי המכרז, כדי לברר את המצב התכנוני ואת ההשלכות של תכנית הבנייה הרלוונטית. בית המשפט מצא כי הרשלנות התורמת של התובע הייתה משמעותית, בשיעור של 70%, והפחית את אחריותה של רמ"י ל-30%. התובע תבע פיצויים בסך 20 מיליון ₪, אך לא הצליח להוכיח כי הנזק הנטען היה תוצאה סבירה של פעולות מנהל מקרקעי ישראל. תחת זאת, פסק בית המשפט לתובע פיצויי הסתמכות בסך 360,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, והורה לרשות לחייב את התובע בהוצאות משפט, בסך 15,000 ₪. מנהל מקרקעי ישראל ספג ביקורת גם על התנהלותו, על כך שלא סיפק מידע מלא ומדויק על הקרקע, שגבלה בהסתרת מידע.