ת"א 514/00

תקציר

התובע, בעל חנות מכולת, תבע את הנתבע בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מתאונת דרכים בה נפגע כהולך רגל. נקודות המחלוקת העיקריות היו הכנסותיו של התובע טרם התאונה, שהתבססו בחלקן על הכנסות לא מדווחות, ושיעור נכותו התפקודית. בית המשפט קבע כי התובע לא הציג ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו להכנסות גבוהות מאלה שדווחו לרשויות המס, והעריך את רווחיו החודשיים בכ-8,000 ₪. עוד קבע בית המשפט כי שיעור הנכות התפקודית של התובע עמד על 40%, לרבות נכות אורתופדית וירידה בכושר ההשתכרות. הנתבע חויב לשלם לתובע פיצויים בסך 1,336,000 ₪, שכללו כאב וסבל, אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, סיוע לצד שלישי, הוצאות ניידות, הוצאות דיור והוצאות שונות. סכום זה היה חייב בניכוי קצבאות שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, ובהן 293,743 ש"ח בגין נכות כללית ו-45,160 ש"ח בגין ניידות. בית המשפט אף פסק לתובע 13% שכר טרחת עורך דין והורה לנתבעת להשיב לתובע את הוצאות המשפט. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים והיה אמור להתבצע בתוך 30 יום ממועד ההחלטה.