ה"פ 1260/03

תקציר

המבקשים, שלושה בעלי מניות שהיו בבעלות משותפת של חברה עם שני המשיבים, הגישו תביעה נגד המשיבים בטענה כי מימשו אופציה לרכישת חלקת קרקע בבעלות אביו של אחד המשיבים (שמואל), שעליה נמצא חלק מעסקיהם. המבקשים טענו כי ניתן לממש את האופציה באמצעות השקעת כספים בחברה, וכי השקיעו די כסף לרכישת המגרש המדובר. הם תבעו גם את המשיבה השנייה, בתו של שמואל (מיכל), בגין הפרת חובות כבעלת מניות וכדירקטורית, וביקשו מבית המשפט להוציא צווים קבועים המונעים ממנה לנקוט בכל פעולה הקשורה לחברה. בית המשפט מצא כי טענות המבקשים אינן תקפות מבחינה משפטית או עובדתית. הסכם האופציה דרש הודעה בכתב ותשלום במזומן, דבר שהמבקשים לא עשו. יתר על כן, המבקשים לא הביאו כל ראיה משכנעת לכך שהשקיעו את הכספים הנדרשים בחברה. המבקשים גם לא הצליחו להוכיח את טענותיהם נגד מיכל. טענתם כי נקטה ב"שביתה איטלקית" ושיבשה את פעילות החברה הייתה לא קוהרנטית ולא עקבית. נראה כי המבקשים הם אלה שמנעו ממיכל לתפקד בחברה לאחר שדרשה הבהרות בנוגע להתנהלותם הפיננסית. לפיכך, בקשת המבקשים להוציא את מיכל מהחברה לא הייתה מוצדקת. לאור האמור, דחה בית המשפט את טענות המבקשים כנגד שני המשיבים. המבקשים חויבו לשלם לשמואל 10,000 שקל הוצאות משפט ו-20,000 שקל שכר טרחת עורך דין, וכן לשלם למיכל 5,000 שקל הוצאות משפט ו-10,000 שקל שכר טרחת עורך דין.