בר"ע 239/80

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למחלוקת על ערבויות בנקאיות וזכות הגבייה עליהן. המבקש טען כי אין לאכוף אותם שכן הם ניתנו באופן אוטונומי, ללא צורך בהוכחת אחריות, והמבקש אינו חייב דבר למשיב. עם זאת, בית המשפט פסק נגד המבקש, בקובעו כי ערבות אוטונומית מגיעה בין אם יש ראיות לחבות החייב כלפי הנושה ובין אם לאו. פסיקה זו עולה בקנה אחד עם פסיקה קודמת בנושא וחלה גם על חוק הערבות הנוכחי. השופטים לא מצאו כל ראיה לכך שהמשיב הסכים להגביל את זכותו לממש את הערבויות, וטענת המבקש כי יש לבחון מחדש את הפסיקה מכוח חוק הערבות נדחתה, בשל התקדים שנקבע בפסקי דין קודמים. בסופו של דבר נדחתה הבקשה לסעד הצהרתי זמני, ונפסק כי המשיב זכאי לגבות את הערבויות הבנקאיות. כן חויב המבקש בהוצאות המשיב בסך 500 ₪.