ת"פ 28759-05-15

תקציר

דוקטרינת ההגנה מפני הצדק נועדה להבטיח הליך פלילי הוגן וצודק לנאשם, ולשמש כלי בידי בית המשפט לאזן בין הערכים והעקרונות הכרוכים בהליך הפלילי. היא מאפשרת לבית המשפט לבטל כתב אישום אם תחושת הצדק וההגינות נפגעת. הנאשם במקרה זה ביקש הגנה מן הצדק, וטען לאכיפה בררנית באישומים הרביעי, החמישי והאחד-עשר. בית המשפט מצא כי הנאשם לא הביא ראיות מספיקות לסתור את חזקת החוקיות לגבי האישומים הרביעי והחמישי, כאשר החלטות התביעה שלא לחקור או להעמיד לדין שני אנשים התבססו על הבחנות סבירות. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת הנאשם לאישום ה-11, בדבר שיבוש הליכי משפט. ההסברים הלא עקביים של התביעה לאי האשמת עובד ציבור, יחד עם העובדה ששני החשודים היו חלק מאותו תיק, מטילים ספק בחוקיות ההחלטה. כתוצאה מכך, נמחק האישום של שיבוש הליכי משפט שיוחס לנאשם באישום האחד עשר. ככלל, התנגדותו המקדמית של הנתבע התקבלה בחלקה.