ע"א 19611-04-21

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשה להארכת מועד לערעור על פסק דין קודם. המבקש לא עמד במועד האחרון להגשת ערעור וביקש ארכה בנימוק שלא היה מודע לפסק הדין. עם זאת, נמצא כי עורך דינו של המבקש ומזכירתו צפו בפסק הדין באינטרנט, ולכן אינם יכולים לטעון כי לא היו מודעים לו. על פי סדרי הדין, לבית המשפט שיקול דעת להאריך מועדים מטעמים מיוחדים. נטל ההוכחה להוכחת נסיבות חריגות המצדיקות חריגה מהכלל מוטל על המבקש. במקרה דנן, ההסברים שסיפקו עורך דינו של המבקש ומזכירתו לאי תגובתם לא נתמכו בראיות ונחשבו כחסרים תום לב. טענתם כי לא היו מודעים לפסק הדין סותרת את העובדה שנקטו צעדים על בסיס פסק הדין, כגון בקשה להארכת מועד לתשלום הערבות, דבר שהצביע על ידיעה על ההחלטה. כמו כן, חל שיהוי משמעותי בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין, שנעשה רק תשעה חודשים לאחר מכן, ללא כל הסבר מניח את הדעת לשיהוי. כתוצאה מכך, הבקשה להארכת מועד לערעור נדחתה בשל היעדר טעמים מיוחדים ומראית עין של חוסר תום לב מצד המבקש. בנוסף, סיכויי ההצלחה בערעור לא נחשבו גבוהים. המבקש חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 1,500 ₪.