בג"צ 8951/22

תקציר

פסק הדין מקבל את העתירה ופוסק לטובת ההמלצות שהציעה ועדת המחירים. הוועדה הציעה עדכון למחירי מבחני הרישוי והפעולות הנלוות, שנותרו ללא שינוי מזה כשני עשורים, לצד יישום מנגנון עדכון מחירים אוטומטי. החלטה זו אינה עולה בקנה אחד עם עמדת שר התחבורה, שטען כי אין צורך בשינוי בעת הזו, תוך שהוא מציין יוזמה לשינוי אפשרי של מדיניות מבחני הרישוי ושיקולים כלליים הנוגעים ליוקר המחיה בישראל. עם זאת, בית המשפט מצדד בחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, וקובע כי אין די בנימוקים שהציג שר התחבורה כדי להתעלם מהמלצות ועדת המחירים. פסק הדין מדגיש את חובתן של רשויות מנהליות להפעיל את סמכויותיהן על בסיס הדינים הקיימים ואת העובדה ששינויים עתידיים אפשריים אינם צריכים לעכב החלטות נדרשות. גם האזכור הלקוני של הפחתת יוקר המחיה בהחלטת השר אינו מוצדק, במיוחד בהתחשב במשקל המשמעותי שמייחסים להמלצות ועדת המחירים. סעיף 13 לחוק הפיקוח אוכף את הדרישה להסכמת ועדת המחירים לצווי פיקוח. כמו כן, הסכמת שר האוצר עם המלצות ועדת המחירים מחזקת את הפסיקה. כתוצאה מכך, בית המשפט מורה על אימוץ מוחלט של המלצות ועדת המחירים בתוך 30 יום ומחייב את משרד התחבורה לכסות את הוצאות העותר, תוך יצירת תקדים להחלטות מנהליות עתידיות תוך הבטחת יעילותם של מנגנוני פיקוח על מחירים.