ת"א 20683-12-11

תקציר

הסכם הפשרה בין מיינד לבנק מיצה את כל הסוגיות והנזקים הקשורים להשקעה הכושלת של מיינד, לרבות נזקים עקיפים. פרשנותה של מיינד להסכם הפשרה, המאפשרת לה לתבוע עוולות אחרות, אינה סבירה ואינה עולה בקנה אחד עם ההיגיון הכלכלי-מסחרי של ההסכם. היא גם מפרה את חובת תום הלב ואת עקרון הסופיות בהסכמי פשרה. יתר על כן, יש לראות ב"חוב" המושרש בהשקעה ובנזקים הנובעים ממנו פג תוקף, שכן מיינד כבר פוצתה על ידי הבנק. בנוסף, מאחר שהתביעות נגד הבנק וקסלמן נוגעות לאותו נזק, נמחק החיוב המשותף, ומיינד אינה יכולה לפתוח מחדש את הנושא. תביעתה של מיינד נגד קסלמן, שהובילה להודעת צד ג' לבנק, עוקפת את הסכם הפשרה וחושפת את הבנק לחבות נוספת. לפיכך, השופט מקבל את בקשת הבנק ומורה על דחיית תביעתה של מיינד נגד קסלמן על הסף. לפיכך, נדחית גם הודעת הצד השלישי שהגיש קסלמן נגד הבנק. בהתחשב בכך שהבנק הגיש את הבקשה, קסלמן אינו זכאי להוצאות, ואילו התובע חויב לשלם לבנק 50,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.